| Chapter 22 |
1 | אם־במחתרת ימצא
הגנב והכה ומת אין
לו דמים׃
|
|
2 | אם־זרחה השמש עליו
דמים לו שלם ישלם
אם־אין לו ונמכר
בגנבתו׃
|
|
3 | אם־המצא תמצא בידו
הגנבה משור
עד־חמור עד־שה
חיים שנים ישלם׃
|
|
4 | כי יבער־איש שדה
או־כרם ושלח
את־בעירה ובער
בשדה אחר מיטב
שדהו ומיטב כרמו
ישלם׃
|
|
5 | כי־תצא אש ומצאה
קצים ונאכל גדיש
או הקמה או השדה
שלם ישלם המבער
את־הבערה׃
|
|
6 | כי־יתן איש
אל־רעהו כסף
או־כלים לשמר וגנב
מבית האיש אם־ימצא
הגנב ישלם שנים׃
|
|
7 | אם־לא ימצא הגנב
ונקרב בעל־הבית
אל־האלהים אם־לא
שלח ידו במלאכת
רעהו׃
|
|
8 | על־כל־דבר־פשע
על־שור על־חמור
על־שה על־שלמה
על־כל־אבדה אשר
יאמר כי־הוא זה עד
האלהים יבא
דבר־שניהם אשר
ירשיען אלהים ישלם
שנים לרעהו׃
|
|
9 | כי־יתן איש
אל־רעהו חמור
או־שור או־שה
וכל־בהמה לשמר ומת
או־ נשבר או־נשבה
אין ראה׃
|
|
10 | שבעת יהוה תהיה
בין שניהם אם־לא
שלח ידו במלאכת
רעהו ולקח בעליו
ולא ישלם׃
|
|
11 | ואם־גנב יגנב מעמו
ישלם לבעליו׃
|
|
12 | אם־טרף יטרף יבאהו
עד הטרפה לא ישלם׃
|
|
13 | וכי־ישאל איש מעם
רעהו ונשבר או־מת
בעליו אין־עמו שלם
ישלם׃
|
|
14 | אם־בעליו עמו לא
ישלם אם־שכיר הוא
בא בשכרו׃
|
|
15 | וכי־יפתה איש
בתולה אשר לא־ארשה
ושכב עמה מהר
ימהרנה לו לאשה׃
|
|
16 | אם־מאן ימאן אביה
לתתה לו כסף ישקל
כמהר הבתולת׃
|
|
17 | |
18 | |
19 | זבח לאלהים יחרם
בלתי ליהוה לבדו׃
|
|
20 | וגר לא־תונה ולא
תלחצנו כי־גרים
הייתם בארץ מצרים׃
|
|
21 | |
22 | אם־ענה תענה אתו
כי אם־צעק יצעק
אלי שמע אשמע
צעקתו׃
|
|
23 | וחרה אפי והרגתי
אתכם בחרב והיו
נשיכם אלמנות
ובניכם יתמים׃
|
|
24 | אם־כסף תלוה
את־עמי את־העני
עמך לא־תהיה לו
כנשה לא־תשימון
עליו נשך׃
|
|
25 | אם־חבל תחבל שלמת
רעך עד־בא השמש
תשיבנו לו׃
|
|
26 | כי הוא כסותה לבדה
הוא שמלתו לערו
במה ישכב והיה
כי־יצעק אלי
ושמעתי כי־חנון
אני׃
|
|
27 | אלהים לא תקלל
ונשיא בעמך לא
תאר׃
|
|
28 | מלאתך ודמעך לא
תאחר בכור בניך
תתן־לי׃
|
|
29 | כן־תעשה לשרך
לצאנך שבעת ימים
יהיה עם־אמו ביום
השמיני תתנו־ לי׃
|
|
30 | ואנשי־קדש תהיון
לי ובשר בשדה טרפה
לא תאכלו לכלב
תשלכון אתו׃
|
|
