| Chapter 30 |
1 | ועשית מזבח מקטר
קטרת עצי שטים
תעשה אתו׃
|
|
2 | אמה ארכו ואמה
רחבו רבוע יהיה
ואמתים קמתו ממנו
קרנתיו׃
|
|
3 | וצפית אתו זהב
טהור את־גגו
ואת־קירתיו סביב
ואת־קרנתיו ועשית
לו זר זהב סביב׃
|
|
4 | ושתי טבעת זהב
תעשה־לו מתחת לזרו
על שתי צלעתיו
תעשה על־שני צדיו
והיה לבתים לבדים
לשאת אתו בהמה׃
|
|
5 | ועשית את־הבדים
עצי שטים וצפית
אתם זהב׃
|
|
6 | ונתתה אתו לפני
הפרכת אשר על־ארן
העדת לפני הכפרת
אשר על־העדת אשר
אועד לך שמה׃
|
|
7 | והקטיר עליו אהרן
קטרת סמים בבקר
בבקר בהיטיבו
את־הנרת יקטירנה׃
|
|
8 | ובהעלת אהרן
את־הנרת בין
הערבים יקטירנה
קטרת תמיד לפני
יהוה לדרתיכם׃
|
|
9 | לא־תעלו עליו קטרת
זרה ועלה ומנחה
ונסך לא תסכו
עליו׃
|
|
10 | וכפר אהרן
על־קרנתיו אחת
בשנה מדם חטאת
הכפרים אחת בשנה
יכפר עליו לדרתיכם
קדש־קדשים הוא
ליהוה׃
|
|
11 | |
12 | כי תשא את־ראש
בני־ישראל לפקדיהם
ונתנו איש כפר
נפשו ליהוה בפקד
אתם ולא־יהיה בהם
נגף בפקד אתם׃
|
|
13 | זה יתנו כל־העבר
על־הפקדים מחצית
השקל בשקל הקדש
עשרים גרה השקל
מחצית השקל תרומה
ליהוה׃
|
|
14 | כל העבר על־הפקדים
מבן עשרים שנה
ומעלה יתן תרומת
יהוה׃
|
|
15 | העשיר לא־ירבה
והדל לא ימעיט
ממחצית השקל לתת
את־תרומת יהוה
לכפר על־נפשתיכם׃
|
|
16 | ולקחת את־כסף
הכפרים מאת בני
ישראל ונתת אתו
על־עבדת אהל מועד
והיה לבני ישראל
לזכרון לפני יהוה
לכפר על־נפשתיכם׃
|
|
17 | |
18 | ועשית כיור נחשת
וכנו נחשת לרחצה
ונתת אתו בין־אהל
מועד ובין המזבח
ונתת שמה מים׃
|
|
19 | ורחצו אהרן ובניו
ממנו את־ידיהם
ואת־רגליהם׃
|
|
20 | בבאם אל־אהל מועד
ירחצו־מים ולא
ימתו או בגשתם
אל־המזבח לשרת
להקטיר אשה ליהוה׃
|
|
21 | ורחצו ידיהם
ורגליהם ולא ימתו
והיתה להם חק־עולם
לו ולזרעו לדרתם׃
|
|
22 | |
23 | ואתה קח־לך בשמים
ראש מר־דרור חמש
מאות וקנמן־בשם
מחציתו חמשים
ומאתים וקנה־בשם
חמשים ומאתים׃
|
|
24 | וקדה חמש מאות
בשקל הקדש ושמן
זית הין׃
|
|
25 | ועשית אתו שמן
משחת־קדש רקח
מרקחת מעשה רקח
שמן משחת־קדש
יהיה׃
|
|
26 | ומשחת בו את־אהל
מועד ואת ארון
העדת׃
|
|
27 | ואת־השלחן
ואת־כל־כליו
ואת־המנרה
ואת־כליה ואת מזבח
הקטרת׃
|
|
28 | ואת־מזבח העלה
ואת־כל־כליו
ואת־הכיר ואת־כנו׃
|
|
29 | וקדשת אתם והיו
קדש קדשים כל־הנגע
בהם יקדש׃
|
|
30 | ואת־אהרן ואת־בניו
תמשח וקדשת אתם
לכהן לי׃
|
|
31 | ואל־בני ישראל
תדבר לאמר שמן
משחת־קדש יהיה זה
לי לדרתיכם׃
|
|
32 | על־בשר אדם לא
ייסך ובמתכנתו לא
תעשו כמהו קדש הוא
קדש יהיה לכם׃
|
|
33 | איש אשר ירקח כמהו
ואשר יתן ממנו
על־זר ונכרת
מעמיו׃
|
|
34 | ויאמר יהוה אל־משה
קח־לך סמים נטף
ושחלת וחלבנה סמים
ולבנה זכה בד בבד
יהיה׃
|
|
35 | ועשית אתה קטרת
רקח מעשה רוקח
ממלח טהור קדש׃
|
|
36 | ושחקת ממנה הדק
ונתתה ממנה לפני
העדת באהל מועד
אשר אועד לך שמה
קדש קדשים תהיה
לכם׃
|
|
37 | והקטרת אשר תעשה
במתכנתה לא תעשו
לכם קדש תהיה לך
ליהוה׃
|
|
38 | איש אשר־יעשה כמוה
להריח בה ונכרת
מעמיו׃
|
|
