| Chapter 15 |
1 | וידבר יהוה אל־משה
ואל־אהרן לאמר׃
|
|
2 | דברו אל־בני ישראל
ואמרתם אלהם איש
איש כי יהיה זב
מבשרו זובו טמא
הוא׃
|
|
3 | וזאת תהיה טמאתו
בזובו רר בשרו
את־זובו או־החתים
בשרו מזובו טמאתו
הוא׃
|
|
4 | כל־המשכב אשר ישכב
עליו הזב יטמא
וכל־הכלי אשר־ישב
עליו יטמא׃
|
|
5 | ואיש אשר יגע
במשכבו יכבס בגדיו
ורחץ במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
6 | והישב על־הכלי
אשר־ישב עליו הזב
יכבס בגדיו ורחץ
במים וטמא עד־
הערב׃
|
|
7 | והנגע בבשר הזב
יכבס בגדיו ורחץ
במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
8 | וכי־ירק הזב בטהור
וכבס בגדיו ורחץ
במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
9 | וכל־המרכב אשר
ירכב עליו הזב
יטמא׃
|
|
10 | וכל־הנגע בכל אשר
יהיה תחתיו יטמא
עד־הערב והנושא
אותם יכבס בגדיו
ורחץ במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
11 | וכל אשר יגע־בו
הזב וידיו לא־שטף
במים וכבס בגדיו
ורחץ במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
12 | וכלי־חרש
אשר־יגע־בו הזב
ישבר וכל־כלי־עץ
ישטף במים׃
|
|
13 | וכי־יטהר הזב
מזובו וספר לו
שבעת ימים לטהרתו
וכבס בגדיו ורחץ
בשרו במים חיים
וטהר׃
|
|
14 | וביום השמיני
יקח־לו שתי תרים
או שני בני יונה
ובא לפני יהוה
אל־פתח אהל מועד
ונתנם אל־הכהן׃
|
|
15 | ועשה אתם הכהן אחד
חטאת והאחד עלה
וכפר עליו הכהן
לפני יהוה מזובו׃
|
|
16 | ואיש כי־תצא ממנו
שכבת־זרע ורחץ
במים את־כל־בשרו
וטמא עד־הערב׃
|
|
17 | וכל־בגד וכל־עור
אשר־יהיה עליו
שכבת־זרע וכבס
במים וטמא עד־
הערב׃
|
|
18 | ואשה אשר ישכב איש
אתה שכבת־זרע
ורחצו במים וטמאו
עד־הערב׃
|
|
19 | ואשה כי־תהיה זבה
דם יהיה זבה בבשרה
שבעת ימים תהיה
בנדתה וכל־ הנגע
בה יטמא עד־הערב׃
|
|
20 | וכל אשר תשכב עליו
בנדתה יטמא וכל
אשר־תשב עליו
יטמא׃
|
|
21 | וכל־הנגע במשכבה
יכבס בגדיו ורחץ
במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
22 | וכל־הנגע בכל־כלי
אשר־תשב עליו יכבס
בגדיו ורחץ במים
וטמא עד־ הערב׃
|
|
23 | ואם על־המשכב הוא
או על־הכלי
אשר־הוא ישבת־עליו
בנגעו־בו יטמא
עד־הערב׃
|
|
24 | ואם שכב ישכב איש
אתה ותהי נדתה
עליו וטמא שבעת
ימים וכל־המשכב
אשר־ישכב עליו
יטמא׃
|
|
25 | ואשה כי־יזוב זוב
דמה ימים רבים בלא
עת־נדתה או
כי־תזוב על־ נדתה
כל־ימי זוב טמאתה
כימי נדתה תהיה
טמאה הוא׃
|
|
26 | כל־המשכב אשר־תשכב
עליו כל־ימי זובה
כמשכב נדתה
יהיה־לה וכל־ הכלי
אשר תשב עליו טמא
יהיה כטמאת נדתה׃
|
|
27 | וכל־הנוגע בם יטמא
וכבס בגדיו ורחץ
במים וטמא
עד־הערב׃
|
|
28 | ואם־טהרה מזובה
וספרה לה שבעת
ימים ואחר תטהר׃
|
|
29 | וביום השמיני
תקח־לה שתי תרים
או שני בני יונה
והביאה אותם אל־
הכהן אל־פתח אהל
מועד׃
|
|
30 | ועשה הכהן את־האחד
חטאת ואת־האחד עלה
וכפר עליה הכהן
לפני יהוה מזוב
טמאתה׃
|
|
31 | והזרתם
את־בני־ישראל
מטמאתם ולא ימתו
בטמאתם בטמאם
את־משכני אשר
בתוכם׃
|
|
32 | זאת תורת הזב ואשר
תצא ממנו שכבת־זרע
לטמאה־בה׃
|
|
33 | והדוה בנדתה והזב
את־זובו לזכר
ולנקבה ולאיש אשר
ישכב עם־טמאה׃
|
|
