| Chapter 9 |
1 | וידבר יהוה אל־משה
במדבר־סיני בשנה
השנית לצאתם מארץ
מצרים בחדש הראשון
לאמר׃
|
|
2 | ויעשו בני־ישראל
את־הפסח במועדו׃
|
|
3 | בארבעה עשר־יום
בחדש הזה בין
הערבים תעשו אתו
במעדו ככל־חקתיו
וככל־משפטיו תעשו
אתו׃
|
|
4 | וידבר משה אל־בני
ישראל לעשת הפסח׃
|
|
5 | ויעשו את־הפסח
בראשון בארבעה עשר
יום לחדש בין
הערבים במדבר סיני
ככל אשר צוה יהוה
את־משה כן עשו בני
ישראל׃
|
|
6 | ויהי אנשים אשר
היו טמאים לנפש
אדם ולא־יכלו
לעשת־הפסח ביום
ההוא ויקרבו לפני
משה ולפני אהרן
ביום ההוא׃
|
|
7 | ויאמרו האנשים
ההמה אליו אנחנו
טמאים לנפש אדם
למה נגרע לבלתי
הקריב את־קרבן
יהוה במעדו בתוך
בני ישראל׃
|
|
8 | ויאמר אלהם משה
עמדו ואשמעה
מה־יצוה יהוה לכם׃
|
|
9 | |
10 | דבר אל־בני ישראל
לאמר איש איש
כי־יהיה־טמא לנפש
או בדרך רחקה לכם
או לדרתיכם ועשה
פסח ליהוה׃
|
|
11 | בחדש השני בארבעה
עשר יום בין
הערבים יעשו אתו
על־מצות ומררים
יאכלהו׃
|
|
12 | לא־ישאירו ממנו
עד־בקר ועצם לא
ישברו־בו ככל־חקת
הפסח יעשו אתו׃
|
|
13 | והאיש אשר־הוא
טהור ובדרך לא־היה
וחדל לעשות הפסח
ונכרתה הנפש ההוא
מעמיה כי קרבן
יהוה לא הקריב
במעדו חטאו ישא
האיש ההוא׃
|
|
14 | וכי־יגור אתכם גר
ועשה פסח ליהוה
כחקת הפסח וכמשפטו
כן יעשה חקה אחת
יהיה לכם ולגר
ולאזרח הארץ׃
|
|
15 | וביום הקים
את־המשכן כסה הענן
את־המשכן לאהל
העדת ובערב יהיה
על־המשכן כמראה־אש
עד־בקר׃
|
|
16 | כן יהיה תמיד הענן
יכסנו ומראה־אש
לילה׃
|
|
17 | ולפי העלות הענן
מעל האהל ואחרי־כן
יסעו בני ישראל
ובמקום אשר
ישכן־שם הענן שם
יחנו בני ישראל׃
|
|
18 | על־פי יהוה יסעו
בני ישראל ועל־פי
יהוה יחנו כל־ימי
אשר ישכן הענן
על־המשכן יחנו׃
|
|
19 | ובהאריך הענן
על־המשכן ימים
רבים ושמרו
בני־ישראל
את־משמרת יהוה ולא
יסעו׃
|
|
20 | ויש אשר יהיה הענן
ימים מספר
על־המשכן על־פי
יהוה יחנו ועל־פי
יהוה יסעו׃
|
|
21 | ויש אשר־יהיה הענן
מערב עד־בקר ונעלה
הענן בבקר ונסעו
או יומם ולילה
ונעלה הענן ונסעו׃
|
|
22 | או־ימים או־חדש
או־ימים בהאריך
הענן על־המשכן
לשכן עליו יחנו
בני־ישראל ולא
יסעו ובהעלתו
יסעו׃
|
|
23 | על־פי יהוה יחנו
ועל־פי יהוה יסעו
את־משמרת יהוה
שמרו על־פי יהוה
ביד־משה׃
|
|
