| Chapter 13 |
1 | בן־שנה שאול במלכו
ושתי שנים מלך
על־ישראל׃
|
|
2 | ויבחר־לו שאול
שלשת אלפים מישראל
ויהיו עם־שאול
אלפים במכמש ובהר
בית־אל ואלף היו
עם־יונתן בגבעת
בנימין ויתר העם
שלח איש לאהליו׃
|
|
3 | ויך יונתן את נציב
פלשתים אשר בגבע
וישמעו פלשתים
ושאול תקע בשופר
בכל־הארץ לאמר
ישמעו העברים׃
|
|
4 | וכל־ישראל שמעו
לאמר הכה שאול
את־נציב פלשתים
וגם־נבאש ישראל
בפלשתים ויצעקו
העם אחרי שאול
הגלגל׃
|
|
5 | ופלשתים נאספו
להלחם עם־ישראל
שלשים אלף רכב
וששת אלפים פרשים
ועם כחול אשר
על־שפת־הים לרב
ויעלו ויחנו במכמש
קדמת בית און׃
|
|
6 | ואיש ישראל ראו כי
צר־לו כי נגש העם
ויתחבאו העם
במערות ובחוחים
ובסלעים ובצרחים
ובברות׃
|
|
7 | ועברים עברו
את־הירדן ארץ גד
וגלעד ושאול עודנו
בגלגל וכל־העם
חרדו אחריו׃
|
|
8 | וייחל שבעת ימים
למועד אשר שמואל
ולא־בא שמואל
הגלגל ויפץ העם
מעליו׃
|
|
9 | ויאמר שאול הגשו
אלי העלה והשלמים
ויעל העלה׃
|
|
10 | ויהי ככלתו להעלות
העלה והנה שמואל
בא ויצא שאול
לקראתו לברכו׃
|
|
11 | ויאמר שמואל מה
עשית ויאמר שאול
כי־ראיתי כי־נפץ
העם מעלי ואתה
לא־באת למועד
הימים ופלשתים
נאספים מכמש׃
|
|
12 | ואמר עתה ירדו
פלשתים אלי הגלגל
ופני יהוה לא
חליתי ואתאפק
ואעלה העלה׃
|
|
13 | ויאמר שמואל
אל־שאול נסכלת לא
שמרת את־מצות יהוה
אלהיך אשר צוך כי
עתה הכין יהוה
את־ממלכתך
אל־ישראל עד־עולם׃
|
|
14 | ועתה ממלכתך
לא־תקום בקש יהוה
לו איש כלבבו
ויצוהו יהוה לנגיד
על־עמו כי לא שמרת
את אשר־צוך יהוה׃
|
|
15 | ויקם שמואל ויעל
מן־הגלגל גבעת
בנימן ויפקד שאול
את־העם הנמצאים
עמו כשש מאות איש׃
|
|
16 | ושאול ויונתן בנו
והעם הנמצא עמם
ישבים בגבע בנימן
ופלשתים חנו
במכמש׃
|
|
17 | ויצא המשחית ממחנה
פלשתים שלשה ראשים
הראש אחד יפנה
אל־דרך עפרה
אל־ארץ שועל׃
|
|
18 | והראש אחד יפנה
דרך בית חרון
והראש אחד יפנה
דרך הגבול הנשקף
על־גי הצבעים
המדברה׃
|
|
19 | וחרש לא ימצא בכל
ארץ ישראל כי־אמר
פלשתים פן יעשו
העברים חרב או
חנית׃
|
|
20 | וירדו כל־ישראל
הפלשתים ללטוש איש
את־מחרשתו ואת־אתו
ואת־קרדמו ואת
מחרשתו׃
|
|
21 | והיתה הפצירה פים
למחרשת ולאתים
ולשלש קלשון
ולהקרדמים ולהציב
הדרבן׃
|
|
22 | והיה ביום מלחמת
ולא נמצא חרב
וחנית ביד כל־העם
אשר את־שאול
ואת־יונתן ותמצא
לשאול וליונתן
בנו׃
|
|
23 | ויצא מצב פלשתים
אל־מעבר מכמש׃
|
|
