| Chapter 24 |
1 | ויסף אף־יהוה
לחרות בישראל ויסת
את־דוד בהם לאמר
לך מנה את־ ישראל
ואת־יהודה׃
|
|
2 | ויאמר המלך
אל־יואב שר־החיל
אשר־אתו שוט־נא
בכל־שבטי ישראל
מדן ועד־באר שבע
ופקדו את־העם
וידעתי את מספר
העם׃
|
|
3 | ויאמר יואב
אל־המלך ויוסף
יהוה אלהיך אל־העם
כהם וכהם מאה
פעמים ועיני
אדני־המלך ראות
ואדני המלך למה
חפץ בדבר הזה׃
|
|
4 | ויחזק דבר־המלך
אל־יואב ועל שרי
החיל ויצא יואב
ושרי החיל לפני
המלך לפקד את־העם
את־ישראל׃
|
|
5 | ויעברו את־הירדן
ויחנו בערוער ימין
העיר אשר
בתוך־הנחל הגד
ואל־ יעזר׃
|
|
6 | ויבאו הגלעדה
ואל־ארץ תחתים
חדשי ויבאו דנה
יען וסביב
אל־צידון׃
|
|
7 | ויבאו מבצר־צר
וכל־ערי החוי
והכנעני ויצאו
אל־נגב יהודה באר
שבע׃
|
|
8 | וישטו בכל־הארץ
ויבאו מקצה תשעה
חדשים ועשרים יום
ירושלם׃
|
|
9 | ויתן יואב את־מספר
מפקד־העם אל־המלך
ותהי ישראל שמנה
מאות אלף איש־חיל
שלף חרב ואיש
יהודה חמש־מאות
אלף איש׃
|
|
10 | ויך לב־דוד אתו
אחרי־כן ספר
את־העם ויאמר דוד
אל־יהוה חטאתי מאד
אשר עשיתי ועתה
יהוה העבר־נא
את־עון עבדך כי
נסכלתי מאד׃
|
|
11 | ויקם דוד בבקר
ודבר־יהוה היה
אל־גד הנביא חזה
דוד לאמר׃
|
|
12 | הלוך ודברת אל־דוד
כה אמר יהוה שלש
אנכי נוטל עליך
בחר־לך אחת־ מהם
ואעשה־לך׃
|
|
13 | ויבא־גד אל־דוד
ויגד־לו ויאמר לו
התבוא לך שבע שנים
רעב בארצך אם־שלשה
חדשים נסך
לפני־צריך והוא
רדפך ואם־היות
שלשת ימים דבר
בארצך עתה דע וראה
מה־אשיב שלחי דבר׃
|
|
14 | ויאמר דוד אל־גד
צר־לי מאד נפלה־נא
ביד־יהוה כי־רבים
רחמו וביד־ אדם
אל־אפלה׃
|
|
15 | ויתן יהוה דבר
בישראל מהבקר
ועד־עת מועד וימת
מן־העם מדן ועד־
באר שבע שבעים אלף
איש׃
|
|
16 | וישלח ידו המלאך
ירושלם לשחתה
וינחם יהוה
אל־הרעה ויאמר
למלאך המשחית בעם
רב עתה הרף ידך
ומלאך יהוה היה
עם־גרן האורנה
היבסי׃
|
|
17 | ויאמר דוד אל־יהוה
בראתו את־המלאך
המכה בעם ויאמר
הנה אנכי חטאתי
ואנכי העויתי ואלה
הצאן מה עשו תהי
נא ידך בי ובבית
אבי׃
|
|
18 | ויבא־גד אל־דוד
ביום ההוא ויאמר
לו עלה הקם ליהוה
מזבח בגרן ארניה
היבסי׃
|
|
19 | ויעל דוד כדבר־גד
כאשר צוה יהוה׃
|
|
20 | וישקף ארונה וירא
את־המלך ואת־עבדיו
עברים עליו ויצא
ארונה וישתחו למלך
אפיו ארצה׃
|
|
21 | ויאמר ארונה מדוע
בא אדני־המלך
אל־עבדו ויאמר דוד
לקנות מעמך
את־הגרן לבנות
מזבח ליהוה ותעצר
המגפה מעל העם׃
|
|
22 | ויאמר ארונה
אל־דוד יקח ויעל
אדני המלך הטוב
בעינו ראה הבקר
לעלה והמרגים וכלי
הבקר לעצים׃
|
|
23 | הכל נתן ארונה
המלך למלך ויאמר
ארונה אל־המלך
יהוה אלהיך ירצך׃
|
|
24 | ויאמר המלך
אל־ארונה לא
כי־קנו אקנה מאותך
במחיר ולא אעלה
ליהוה אלהי עלות
חנם ויקן דוד
את־הגרן ואת־הבקר
בכסף שקלים חמשים׃
|
|
25 | ויבן שם דוד מזבח
ליהוה ויעל עלות
ושלמים ויעתר יהוה
לארץ ותעצר המגפה
מעל ישראל׃
|
|
