| Chapter 13 |
1 | והנה איש אלהים בא
מיהודה בדבר יהוה
אל־בית־אל וירבעם
עמד על־ המזבח
להקטיר׃
|
|
2 | ויקרא על־המזבח
בדבר יהוה ויאמר
מזבח מזבח כה אמר
יהוה הנה־בן נולד
לבית־דוד יאשיהו
שמו וזבח עליך
את־כהני הבמות
המקטרים עליך
ועצמות אדם ישרפו
עליך׃
|
|
3 | ונתן ביום ההוא
מופת לאמר זה
המופת אשר דבר
יהוה הנה המזבח
נקרע ונשפך הדשן
אשר־עליו׃
|
|
4 | ויהי כשמע המלך
את־דבר איש־האלהים
אשר קרא על־המזבח
בבית־אל וישלח
ירבעם את־ידו מעל
המזבח לאמר תפשהו
ותיבש ידו אשר שלח
עליו ולא יכל
להשיבה אליו׃
|
|
5 | והמזבח נקרע וישפך
הדשן מן־המזבח
כמופת אשר נתן איש
האלהים בדבר יהוה׃
|
|
6 | ויען המלך ויאמר
אל־איש האלהים
חל־נא את־פני יהוה
אלהיך והתפלל בעדי
ותשב ידי אלי ויחל
איש־האלהים את־פני
יהוה ותשב יד־המלך
אליו ותהי
כבראשנה׃
|
|
7 | וידבר המלך אל־איש
האלהים באה־אתי
הביתה וסעדה ואתנה
לך מתת׃
|
|
8 | ויאמר איש־האלהים
אל־המלך אם־תתן־לי
את־חצי ביתך לא
אבא עמך ולא־ אכל
לחם ולא אשתה־מים
במקום הזה׃
|
|
9 | כי־כן צוה אתי
בדבר יהוה לאמר
לא־תאכל לחם ולא
תשתה־מים ולא תשוב
בדרך אשר הלכת׃
|
|
10 | וילך בדרך אחר
ולא־שב בדרך אשר
בא בה אל־בית־אל׃
|
|
11 | ונביא אחד זקן ישב
בבית־אל ויבוא בנו
ויספר־לו
את־כל־המעשה אשר־
עשה איש־האלהים
היום בבית־אל
את־הדברים אשר דבר
אל־המלך ויספרום
לאביהם׃
|
|
12 | וידבר אלהם אביהם
אי־זה הדרך הלך
ויראו בניו
את־הדרך אשר הלך
איש האלהים אשר־בא
מיהודה׃
|
|
13 | ויאמר אל־בניו
חבשו־לי החמור
ויחבשו־לו החמור
וירכב עליו׃
|
|
14 | וילך אחרי איש
האלהים וימצאהו
ישב תחת האלה
ויאמר אליו האתה
איש־האלהים
אשר־באת מיהודה
ויאמר אני׃
|
|
15 | ויאמר אליו לך אתי
הביתה ואכל לחם׃
|
|
16 | ויאמר לא אוכל
לשוב אתך ולבוא
אתך ולא־אכל לחם
ולא־אשתה אתך מים
במקום הזה׃
|
|
17 | כי־דבר אלי בדבר
יהוה לא־תאכל לחם
ולא־תשתה שם מים
לא־תשוב ללכת בדרך
אשר־הלכת בה׃
|
|
18 | ויאמר לו גם־אני
נביא כמוך ומלאך
דבר אלי בדבר יהוה
לאמר השבהו אתך
אל־ביתך ויאכל לחם
וישת מים כחש לו׃
|
|
19 | וישב אתו ויאכל
לחם בביתו וישת
מים׃
|
|
20 | ויהי הם ישבים
אל־השלחן ויהי
דבר־יהוה אל־הנביא
אשר השיבו׃
|
|
21 | ויקרא אל־איש
האלהים אשר־בא
מיהודה לאמר כה
אמר יהוה יען כי
מרית פי יהוה ולא
שמרת את־המצוה אשר
צוך יהוה אלהיך׃
|
|
22 | ותשב ותאכל לחם
ותשת מים במקום
אשר דבר אליך
אל־תאכל לחם ואל־
תשת מים לא־תבוא
נבלתך אל־קבר
אבתיך׃
|
|
23 | ויהי אחרי אכלו
לחם ואחרי שתותו
ויחבש־לו החמור
לנביא אשר השיבו׃
|
|
24 | וילך וימצאהו אריה
בדרך וימיתהו ותהי
נבלתו משלכת בדרך
והחמור עמד אצלה
והאריה עמד אצל
הנבלה׃
|
|
25 | והנה אנשים עברים
ויראו את־הנבלה
משלכת בדרך
ואת־האריה עמד אצל
הנבלה ויבאו
וידברו בעיר אשר
הנביא הזקן ישב
בה׃
|
|
26 | וישמע הנביא אשר
השיבו מן־הדרך
ויאמר איש האלהים
הוא אשר מרה את־פי
יהוה ויתנהו יהוה
לאריה וישברהו
וימתהו כדבר יהוה
אשר דבר־ לו׃
|
|
27 | וידבר אל־בניו
לאמר חבשו־לי
את־החמור ויחבשו׃
|
|
28 | וילך וימצא
את־נבלתו משלכת
בדרך וחמור והאריה
עמדים אצל הנבלה
לא־אכל האריה
את־הנבלה ולא שבר
את־החמור׃
|
|
29 | וישא הנביא
את־נבלת
איש־האלהים וינחהו
אל־החמור וישיבהו
ויבא אל־עיר הנביא
הזקן לספד ולקברו׃
|
|
30 | וינח את־נבלתו
בקברו ויספדו עליו
הוי אחי׃
|
|
31 | ויהי אחרי קברו
אתו ויאמר אל־בניו
לאמר במותי וקברתם
אתי בקבר אשר איש
האלהים קבור בו
אצל עצמתיו הניחו
את־עצמתי׃
|
|
32 | כי היה יהיה הדבר
אשר קרא בדבר יהוה
על־המזבח אשר
בבית־אל ועל
כל־בתי הבמות אשר
בערי שמרון׃
|
|
33 | אחר הדבר הזה
לא־שב ירבעם מדרכו
הרעה וישב ויעש
מקצות העם כהני
במות החפץ ימלא
את־ידו ויהי כהני
במות׃
|
|
34 | ויהי בדבר הזה
לחטאת בית ירבעם
ולהכחיד ולהשמיד
מעל פני האדמה׃
|
|
