| Chapter 104 |
1 | ברכי נפשי את־יהוה
יהוה אלהי גדלת
מאד הוד והדר
לבשת׃
|
|
2 | עטה־אור כשלמה
נוטה שמים כיריעה׃
|
|
3 | המקרה במים
עליותיו השם־עבים
רכובו המהלך
על־כנפי־רוח׃
|
|
4 | עשה מלאכיו רוחות
משרתיו אש להט׃
|
|
5 | יסד־ארץ על־מכוניה
בל־תמוט עולם ועד׃
|
|
6 | תהום כלבוש כסיתו
על־הרים
יעמדו־מים׃
|
|
7 | מן־גערתך ינוסון
מן־קול רעמך
יחפזון׃
|
|
8 | יעלו הרים ירדו
בקעות אל־מקום זה
יסדת להם׃
|
|
9 | גבול־שמת
בל־יעברון
בל־ישובון לכסות
הארץ׃
|
|
10 | המשלח מעינים
בנחלים בין הרים
יהלכון׃
|
|
11 | ישקו כל־חיתו שדי
ישברו פראים צמאם׃
|
|
12 | עליהם עוף־השמים
ישכון מבין עפאים
יתנו־קול׃
|
|
13 | משקה הרים
מעליותיו מפרי
מעשיך תשבע הארץ׃
|
|
14 | מצמיח חציר לבהמה
ועשב לעבדת האדם
להוציא לחם
מן־הארץ׃
|
|
15 | ויין ישמח
לבב־אנוש להצהיל
פנים משמן ולחם
לבב־אנוש יסעד׃
|
|
16 | ישבעו עצי יהוה
ארזי לבנון אשר
נטע׃
|
|
17 | אשר־שם צפרים
יקננו חסידה
ברושים ביתה׃
|
|
18 | הרים הגבהים
ליעלים סלעים מחסה
לשפנים׃
|
|
19 | עשה ירח למועדים
שמש ידע מבואו׃
|
|
20 | תשת־חשך ויהי לילה
בו־תרמש
כל־חיתו־יער׃
|
|
21 | הכפירים שאגים
לטרף ולבקש מאל
אכלם׃
|
|
22 | תזרח השמש יאספון
ואל־מעונתם
ירבצון׃
|
|
23 | יצא אדם לפעלו
ולעבדתו עדי־ערב׃
|
|
24 | מה־רבו מעשיך יהוה
כלם בחכמה עשית
מלאה הארץ קנינך׃
|
|
25 | זה הים גדול ורחב
ידים שם־רמש ואין
מספר חיות קטנות
עם־גדלות׃
|
|
26 | שם אניות יהלכון
לויתן זה־יצרת
לשחק־בו׃
|
|
27 | כלם אליך ישברון
לתת אכלם בעתו׃
|
|
28 | תתן להם ילקטון
תפתח ידך ישבעון
טוב׃
|
|
29 | תסתיר פניך יבהלון
תסף רוחם יגועון
ואל־עפרם ישובון׃
|
|
30 | תשלח רוחך יבראון
ותחדש פני אדמה׃
|
|
31 | יהי כבוד יהוה
לעולם ישמח יהוה
במעשיו׃
|
|
32 | המביט לארץ ותרעד
יגע בהרים ויעשנו׃
|
|
33 | אשירה ליהוה בחיי
אזמרה לאלהי
בעודי׃
|
|
34 | יערב עליו שיחי
אנכי אשמח ביהוה׃
|
|
35 | יתמו חטאים
מן־הארץ ורשעים
עוד אינם ברכי
נפשי את־יהוה
הללו־ יה׃
|
|
