| Chapter 17 |
1 | טוב פת חרבה
ושלוה־בה מבית מלא
זבחי־ריב׃
|
|
2 | עבד־משכיל ימשל
בבן מביש ובתוך
אחים יחלק נחלה׃
|
|
3 | מצרף לכסף וכור
לזהב ובחן לבות
יהוה׃
|
|
4 | מרע מקשיב
על־שפת־און שקר
מזין על־לשון הות׃
|
|
5 | לעג לרש חרף עשהו
שמח לאיד לא ינקה׃
|
|
6 | עטרת זקנים בני
בנים ותפארת בנים
אבותם׃
|
|
7 | לא־נאוה לנבל
שפת־יתר אף
כי־לנדיב שפת־שקר׃
|
|
8 | אבן־חן השחד בעיני
בעליו אל־כל־אשר
יפנה ישכיל׃
|
|
9 | מכסה־פשע מבקש
אהבה ושנה בדבר
מפריד אלוף׃
|
|
10 | תחת גערה במבין
מהכות כסיל מאה׃
|
|
11 | אך־מרי יבקש־רע
ומלאך אכזרי
ישלח־בו׃
|
|
12 | פגוש דב שכול באיש
ואל־כסיל באולתו׃
|
|
13 | משיב רעה תחת טובה
לא־תמיש רעה
מביתו׃
|
|
14 | פוטר מים ראשית
מדון ולפני התגלע
הריב נטוש׃
|
|
15 | מצדיק רשע ומרשיע
צדיק תועבת יהוה
גם־שניהם׃
|
|
16 | למה־זה מחיר
ביד־כסיל לקנות
חכמה ולב־אין׃
|
|
17 | בכל־עת אהב הרע
ואח לצרה יולד׃
|
|
18 | אדם חסר־לב תוקע
כף ערב ערבה לפני
רעהו׃
|
|
19 | אהב פשע אהב מצה
מגביה פתחו
מבקש־שבר׃
|
|
20 | עקש־לב לא
ימצא־טוב ונהפך
בלשונו יפול ברעה׃
|
|
21 | ילד כסיל לתוגה לו
ולא־ישמח אבי נבל׃
|
|
22 | לב שמח ייטב גהה
ורוח נכאה
תיבש־גרם׃
|
|
23 | שחד מחיק רשע יקח
להטות ארחות משפט׃
|
|
24 | את־פני מבין חכמה
ועיני כסיל
בקצה־ארץ׃
|
|
25 | כעס לאביו בן כסיל
וממר ליולדתו׃
|
|
26 | גם ענוש לצדיק
לא־טוב להכות
נדיבים על־ישר׃
|
|
27 | חושך אמריו יודע
דעת וקר־רוח איש
תבונה׃
|
|
28 | גם אויל מחריש חכם
יחשב אטם שפתיו
נבון׃
|
|
