| Chapter 29 |
1 | הוי אריאל אריאל
קרית חנה דוד ספו
שנה על־שנה חגים
ינקפו׃
|
|
2 | והציקותי לאריאל
והיתה תאניה ואניה
והיתה לי כאריאל׃
|
|
3 | וחניתי כדור עליך
וצרתי עליך מצב
והקימתי עליך
מצרת׃
|
|
4 | ושפלת מארץ תדברי
ומעפר תשח אמרתך
והיה כאוב מארץ
קולך ומעפר אמרתך
תצפצף׃
|
|
5 | והיה כאבק דק המון
זריך וכמץ עבר
המון עריצים והיה
לפתע פתאם׃
|
|
6 | מעם יהוה צבאות
תפקד ברעם וברעש
וקול גדול סופה
וסערה ולהב אש
אוכלה׃
|
|
7 | והיה כחלום חזון
לילה המון
כל־הגוים הצבאים
על־אריאל וכל־צביה
ומצדתה והמציקים
לה׃
|
|
8 | והיה כאשר יחלם
הרעב והנה אוכל
והקיץ וריקה נפשו
וכאשר יחלם הצמא
והנה שתה והקיץ
והנה עיף ונפשו
שוקקה כן יהיה
המון כל־הגוים
הצבאים על־הר
ציון׃
|
|
9 | התמהמהו ותמהו
השתעשעו ושעו שכרו
ולא־יין נעו ולא
שכר׃
|
|
10 | כי־נסך עליכם יהוה
רוח תרדמה ויעצם
את־עיניכם
את־הנביאים ואת־
ראשיכם החזים כסה׃
|
|
11 | ותהי לכם חזות הכל
כדברי הספר החתום
אשר־יתנו אתו
אל־יודע הספר לאמר
קרא נא־זה ואמר לא
אוכל כי חתום הוא׃
|
|
12 | ונתן הספר על אשר
לא־ידע ספר לאמר
קרא נא־זה ואמר לא
ידעתי ספר׃
|
|
13 | ויאמר אדני יען כי
נגש העם הזה בפיו
ובשפתיו כבדוני
ולבו רחק ממני
ותהי יראתם אתי
מצות אנשים מלמדה׃
|
|
14 | לכן הנני יוסף
להפליא את־העם־הזה
הפלא ופלא ואבדה
חכמת חכמיו ובינת
נבניו תסתתר׃
|
|
15 | הוי המעמיקים
מיהוה לסתר עצה
והיה במחשך מעשיהם
ויאמרו מי ראנו
ומי יודענו׃
|
|
16 | הפככם אם־כחמר
היצר יחשב כי־יאמר
מעשה לעשהו לא
עשני ויצר אמר
ליוצרו לא הבין׃
|
|
17 | הלוא־עוד מעט מזער
ושב לבנון לכרמל
והכרמל ליער יחשב׃
|
|
18 | ושמעו ביום־ההוא
החרשים דברי־ספר
ומאפל ומחשך עיני
עורים תראינה׃
|
|
19 | ויספו ענוים ביהוה
שמחה ואביוני אדם
בקדוש ישראל
יגילו׃
|
|
20 | כי־אפס עריץ וכלה
לץ ונכרתו כל־שקדי
און׃
|
|
21 | מחטיאי אדם בדבר
ולמוכיח בשער
יקשון ויטו בתהו
צדיק׃
|
|
22 | לכן כה־אמר יהוה
אל־בית יעקב אשר
פדה את־אברהם
לא־עתה יבוש יעקב
ולא עתה פניו
יחורו׃
|
|
23 | כי בראתו ילדיו
מעשה ידי בקרבו
יקדישו שמי
והקדישו את־קדוש
יעקב ואת־אלהי
ישראל יעריצו׃
|
|
24 | וידעו תעי־רוח
בינה ורוגנים
ילמדו־לקח׃
|
|
