| Chapter 34 |
1 | קרבו גוים לשמע
ולאמים הקשיבו
תשמע הארץ ומלאה
תבל וכל־צאצאיה׃
|
|
2 | כי קצף ליהוה
על־כל־הגוים וחמה
על־כל־צבאם החרימם
נתנם לטבח׃
|
|
3 | וחלליהם ישלכו
ופגריהם יעלה באשם
ונמסו הרים מדמם׃
|
|
4 | ונמקו כל־צבא
השמים ונגלו כספר
השמים וכל־צבאם
יבול כנבל עלה
מגפן וכנבלת
מתאנה׃
|
|
5 | כי־רותה בשמים
חרבי הנה על־אדום
תרד ועל־עם חרמי
למשפט׃
|
|
6 | חרב ליהוה מלאה דם
הדשנה מחלב מדם
כרים ועתודים מחלב
כליות אילים כי
זבח ליהוה בבצרה
וטבח גדול בארץ
אדום׃
|
|
7 | וירדו ראמים עמם
ופרים עם־אבירים
ורותה ארצם מדם
ועפרם מחלב ידשן׃
|
|
8 | כי יום נקם ליהוה
שנת שלומים לריב
ציון׃
|
|
9 | ונהפכו נחליה לזפת
ועפרה לגפרית
והיתה ארצה לזפת
בערה׃
|
|
10 | לילה ויומם לא
תכבה לעולם יעלה
עשנה מדור לדור
תחרב לנצח נצחים
אין עבר בה׃
|
|
11 | וירשוה קאת וקפוד
וינשוף וערב
ישכנו־בה ונטה
עליה קו־תהו
ואבני־ בהו׃
|
|
12 | חריה ואין־שם
מלוכה יקראו
וכל־שריה יהיו
אפס׃
|
|
13 | ועלתה ארמנתיה
סירים קמוש וחוח
במבצריה והיתה נוה
תנים חציר לבנות
יענה׃
|
|
14 | ופגשו ציים
את־איים ושעיר
על־רעהו יקרא
אך־שם הרגיעה
לילית ומצאה לה
מנוח׃
|
|
15 | שמה קננה קפוז
ותמלט ובקעה ודגרה
בצלה אך־שם נקבצו
דיות אשה רעותה׃
|
|
16 | דרשו מעל־ספר יהוה
וקראו אחת מהנה לא
נעדרה אשה רעותה
לא פקדו כי־פי הוא
צוה ורוחו הוא
קבצן׃
|
|
17 | והוא־הפיל להן
גורל וידו חלקתה
להם בקו עד־עולם
יירשוה לדור ודור
ישכנו־בה׃
|
|
