| Chapter 12 |
1 | צדיק אתה יהוה כי
אריב אליך אך
משפטים אדבר אותך
מדוע דרך רשעים
צלחה שלו כל־בגדי
בגד׃
|
|
2 | נטעתם גם־שרשו
ילכו גם־עשו פרי
קרוב אתה בפיהם
ורחוק מכליותיהם׃
|
|
3 | ואתה יהוה ידעתני
תראני ובחנת לבי
אתך התקם כצאן
לטבחה והקדשם ליום
הרגה׃
|
|
4 | עד־מתי תאבל הארץ
ועשב כל־השדה ייבש
מרעת ישבי־בה ספתה
בהמות ועוף כי
אמרו לא יראה
את־אחריתנו׃
|
|
5 | כי את־רגלים רצתה
וילאוך ואיך תתחרה
את־הסוסים ובארץ
שלום אתה בוטח
ואיך תעשה בגאון
הירדן׃
|
|
6 | כי גם־אחיך
ובית־אביך גם־המה
בגדו בך גם־המה
קראו אחריך מלא
אל־ תאמן בם
כי־ידברו אליך
טובות׃
|
|
7 | עזבתי את־ביתי
נטשתי את־נחלתי
נתתי את־ידדות
נפשי בכף איביה׃
|
|
8 | היתה־לי נחלתי
כאריה ביער נתנה
עלי בקולה על־כן
שנאתיה׃
|
|
9 | העיט צבוע נחלתי
לי העיט סביב עליה
לכו אספו כל־חית
השדה התיו לאכלה׃
|
|
10 | רעים רבים שחתו
כרמי בססו
את־חלקתי נתנו
את־חלקת חמדתי
למדבר שממה׃
|
|
11 | שמה לשממה אבלה
עלי שממה נשמה
כל־הארץ כי אין
איש שם על־לב׃
|
|
12 | על־כל־שפים במדבר
באו שדדים כי חרב
ליהוה אכלה
מקצה־ארץ ועד־ קצה
הארץ אין שלום
לכל־בשר׃
|
|
13 | זרעו חטים וקצים
קצרו נחלו לא
יועלו ובשו
מתבואתיכם מחרון
אף־ יהוה׃
|
|
14 | כה אמר יהוה
על־כל־שכני הרעים
הנגעים בנחלה
אשר־הנחלתי את־עמי
את־ישראל הנני
נתשם מעל אדמתם
ואת־בית יהודה
אתוש מתוכם׃
|
|
15 | והיה אחרי נתשי
אותם אשוב ורחמתים
והשבתים איש
לנחלתו ואיש
לארצו׃
|
|
16 | והיה אם־למד ילמדו
את־דרכי עמי להשבע
בשמי חי־יהוה כאשר
למדו את־עמי להשבע
בבעל ונבנו בתוך
עמי׃
|
|
17 | ואם לא ישמעו
ונתשתי את־הגוי
ההוא נתוש ואבד
נאם־יהוה׃
|
|
