| Chapter 47 |
1 | וישבני אל־פתח
הבית והנה־מים
יצאים מתחת מפתן
הבית קדימה כי־פני
הבית קדים והמים
ירדים מתחת מכתף
הבית הימנית מנגב
למזבח׃
|
|
2 | ויוצאני דרך־שער
צפונה ויסבני דרך
חוץ אל־שער החוץ
דרך הפונה קדים
והנה־מים מפכים
מן־הכתף הימנית׃
|
|
3 | בצאת־האיש קדים
וקו בידו וימד אלף
באמה ויעברני במים
מי אפסים׃
|
|
4 | וימד אלף ויעברני
במים מים ברכים
וימד אלף ויעברני
מי מתנים׃
|
|
5 | וימד אלף נחל אשר
לא־אוכל לעבר
כי־גאו המים מי
שחו נחל אשר לא־
יעבר׃
|
|
6 | ויאמר אלי הראית
בן־אדם ויולכני
וישבני שפת הנחל׃
|
|
7 | בשובני והנה
אל־שפת הנחל עץ רב
מאד מזה ומזה׃
|
|
8 | ויאמר אלי המים
האלה יוצאים
אל־הגלילה הקדמונה
וירדו על־הערבה
ובאו הימה אל־הימה
המוצאים ונרפאו
המים׃
|
|
9 | והיה כל־נפש חיה
אשר־ישרץ אל
כל־אשר יבוא שם
נחלים יחיה והיה
הדגה רבה מאד כי
באו שמה המים האלה
וירפאו וחי כל
אשר־יבוא שמה
הנחל׃
|
|
10 | והיה יעמדו עליו
דוגים מעין גדי
ועד־עין עגלים
משטוח לחרמים יהיו
למינה תהיה דגתם
כדגת הים הגדול
רבה מאד׃
|
|
11 | בצאתו וגבאיו ולא
ירפאו למלח נתנו׃
|
|
12 | ועל־הנחל יעלה
על־שפתו מזה ומזה
כל־עץ־מאכל
לא־יבול עלהו ולא־
יתם פריו לחדשיו
יבכר כי מימיו
מן־המקדש המה
יוצאים והיו פריו
למאכל ועלהו
לתרופה׃
|
|
13 | כה אמר אדני יהוה
גה גבול אשר
תתנחלו את־הארץ
לשני עשר שבטי
ישראל יוסף חבלים׃
|
|
14 | ונחלתם אותה איש
כאחיו אשר נשאתי
את־ידי לתתה
לאבתיכם ונפלה
הארץ הזאת לכם
בנחלה׃
|
|
15 | וזה גבול הארץ
לפאת צפונה מן־הים
הגדול הדרך חתלן
לבוא צדדה׃
|
|
16 | חמת ברותה סברים
אשר בין־גבול דמשק
ובין גבול חמת חצר
התיכון אשר
אל־גבול חורן׃
|
|
17 | והיה גבול מן־הים
חצר עינון גבול
דמשק וצפון צפונה
וגבול חמת ואת פאת
צפון׃
|
|
18 | ופאת קדים מבין
חורן ומבין־דמשק
ומבין הגלעד ומבין
ארץ ישראל הירדן
מגבול על־הים
הקדמוני תמדו ואת
פאת קדימה׃
|
|
19 | ופאת נגב תימנה
מתמר עד־מי מריבות
קדש נחלה אל־הים
הגדול ואת
פאת־תימנה נגבה׃
|
|
20 | ופאת־ים הים הגדול
מגבול עד־נכח לבוא
חמת זאת פאת־ים׃
|
|
21 | וחלקתם את־הארץ
הזאת לכם לשבטי
ישראל׃
|
|
22 | והיה תפלו אותה
בנחלה לכם ולהגרים
הגרים בתוככם
אשר־הולדו בנים
בתוככם והיו לכם
כאזרח בבני ישראל
אתכם יפלו בנחלה
בתוך שבטי ישראל׃
|
|
23 | והיה בשבט אשר־גר
הגר אתו שם תתנו
נחלתו נאם אדני
יהוה׃
|
|
