| Chapter 13 |
1 | כדבר אפרים רתת
נשא הוא בישראל
ויאשם בבעל וימת׃
|
|
2 | ועתה יוספו לחטא
ויעשו להם מסכה
מכספם כתבונם
עצבים מעשה חרשים
כלה להם הם אמרים
זבחי אדם עגלים
ישקון׃
|
|
3 | לכן יהיו כענן־בקר
וכטל משכים הלך
כמץ יסער מגרן
וכעשן מארבה׃
|
|
4 | ואנכי יהוה אלהיך
מארץ מצרים ואלהים
זולתי לא תדע
ומושיע אין בלתי׃
|
|
5 | אני ידעתיך במדבר
בארץ תלאבות׃
|
|
6 | כמרעיתם וישבעו
שבעו וירם לבם
על־כן שכחוני׃
|
|
7 | ואהי להם כמו־שחל
כנמר על־דרך אשור׃
|
|
8 | אפגשם כדב שכול
ואקרע סגור לבם
ואכלם שם כלביא
חית השדה תבקעם׃
|
|
9 | |
10 | אהי מלכך אפוא
ויושיעך בכל־עריך
ושפטיך אשר אמרת
תנה־לי מלך ושרים׃
|
|
11 | אתן־לך מלך באפי
ואקח בעברתי׃
|
|
12 | צרור עון אפרים
צפונה חטאתו׃
|
|
13 | חבלי יולדה יבאו
לו הוא־בן לא חכם
כי־עת לא־יעמד
במשבר בנים׃
|
|
14 | מיד שאול אפדם
ממות אגאלם אהי
דבריך מות אהי
קטבך שאול נחם
יסתר מעיני׃
|
|
15 | כי הוא בן אחים
יפריא יבוא קדים
רוח יהוה ממדבר
עלה ויבוש מקורו
ויחרב מעינו הוא
ישסה אוצר כל־כלי
חמדה׃
|
|
