| Chapter 1 |
1 | דברי עמוס אשר־היה
בנקדים מתקוע אשר
חזה על־ישראל בימי
עזיה מלך־ יהודה
ובימי ירבעם
בן־יואש מלך ישראל
שנתים לפני הרעש׃
|
|
2 | ויאמר יהוה מציון
ישאג ומירושלם יתן
קולו ואבלו נאות
הרעים ויבש ראש
הכרמל׃
|
|
3 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי דמשק
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־דושם
בחרצות הברזל
את־הגלעד׃
|
|
4 | ושלחתי אש בבית
חזאל ואכלה ארמנות
בן־הדד׃
|
|
5 | ושברתי בריח דמשק
והכרתי יושב
מבקעת־און ותומך
שבט מבית עדן וגלו
עם־ארם קירה אמר
יהוה׃
|
|
6 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי עזה
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־הגלותם
גלות שלמה להסגיר
לאדום׃
|
|
7 | ושלחתי אש בחומת
עזה ואכלה
ארמנתיה׃
|
|
8 | והכרתי יושב
מאשדוד ותומך שבט
מאשקלון והשיבותי
ידי על־עקרון
ואבדו שארית
פלשתים אמר אדני
יהוה׃
|
|
9 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי־צר
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־הסגירם
גלות שלמה לאדום
ולא זכרו ברית
אחים׃
|
|
10 | ושלחתי אש בחומת
צר ואכלה ארמנתיה׃
|
|
11 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי אדום
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־רדפו
בחרב אחיו ושחת
רחמיו ויטרף לעד
אפו ועברתו שמרה
נצח׃
|
|
12 | ושלחתי אש בתימן
ואכלה ארמנות
בצרה׃
|
|
13 | כה אמר יהוה
על־שלשה פשעי
בני־עמון
ועל־ארבעה לא
אשיבנו על־ בקעם
הרות הגלעד למען
הרחיב את־גבולם׃
|
|
14 | והצתי אש בחומת
רבה ואכלה
ארמנותיה בתרועה
ביום מלחמה בסער
ביום סופה׃
|
|
15 | והלך מלכם בגולה
הוא ושריו יחדו
אמר יהוה׃
|
|
